Hilchos Issurei Biah, Perek 16
Narrated perek, every halacha in order, 5:30. Captions are on screen.
Today's perek in brief
This perek has two subjects: petzua daka and k'rus shafcha, a man whose organs of fathering children were damaged, and the issur of sirus.
A petzua daka or a k'rus shafcha may not marry into the kahal (Devarim 23:2), and one who does gets malkos. He may marry a giyores or a freed shifchah; even a Kohen may, since the kedushah of kehunah no longer rests on him. Chazal made no decree for him about nesinim or doubtful lineage, but a certain mamzeres is forbidden to him by the Torah (halachos 1-2).
Three organs can make him pasul: the gid, the beitzim and the channels of the seed. The Rambam goes through which damage makes him pasul and which leaves him kosher (halachos 3-8).
All of this applies only when the damage came by the hand of man. Born that way, or from an illness, is bidei Shamayim, and he may marry into the kahal (halacha 9).
Sirus is assur in every place, for people, animals and birds, kosher or not; one who does it by hand gets malkos, even after someone else already did it. A potion of ikarin is assur without malkos, and one may not ask a nochri to do it to our animal; a Yid who uses a trick is fined (halachos 10-13).
Learn it inside: the full Hebrew text
א פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה שֶׁנָּשְׂאוּ בַּת יִשִׂרָאֵל וּבָעֲלוּ לוֹקִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ב) "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'". וּמֻתָּרִין לִשָּׂא גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת. וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁהוּא פְּצוּעַ דַּכָּא מֻתָּר לִשָּׂא גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ. וַאֲפִלּוּ נְתִינָה אוֹ אֶחָד מִן הַסְּפֵקוֹת מֻתֶּרֶת לוֹ:
ב הוֹאִיל וּפְצוּעַ דַּכָּא אָסוּר לָבוֹא בַּקָּהָל לֹא גָּזְרוּ בּוֹ עַל הַנְּתִינִים וְלֹא עַל הַסְּפֵקוֹת. אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וַדָּאִית שֶׁהֲרֵי אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה:
ג ואֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא. כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ. וּכְרוּת שָׁפְכָה כָּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁלֹשָׁה אֵיבָרִין אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסֵל הַזָּכָר בַּגִּיד וּבַבֵּיצִים וּבַשְּׁבִילִין שֶׁבָּהֶן תִּתְבַּשֵּׁל שִׁכְבַת זֶרַע וְהֵן הַנִּקְרָאִין חוּטֵי בֵּיצִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּפְצַע אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אֵיבָרִין אֵלּוּ אוֹ נִדָּךְ הֲרֵי זֶה פָּסוּל:
ד כֵּיצַד. נִפְצַע הַגִּיד אוֹ נִדָּךְ אוֹ שֶׁנִּכְרַת הָעֲטָרָה אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲטָרָה פָּסוּל. וְאִם נִכְרַת מֵרֹאשׁ הָעֲטָרָה וְנִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מֻקָּף לְכָל הַגִּיד כָּשֵׁר. נִכְרַת הַגִּיד לְמַעְלָה מֵעֲטָרָה כְּקֻלְמוֹס אוֹ כְּמַרְזֵב כָּשֵׁר:
ה נִקַּב לְמַטָּה מֵעֲטָרָה כָּשֵׁר. נִקְּבָה הָעֲטָרָה עַצְמָהּ אִם כְּשֶׁיִּרְאֶה קֶרִי תֵּצֵא שִׁכְבַת זֶרַע מִן הַנֶּקֶב פָּסוּל. נִסְתַּם הַנֶּקֶב חָזַר לְהֶכְשֵׁרוֹ. נִקַּב לְמַטָּה מֵעֲטָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הָעֲטָרָה פָּסוּל שֶׁהָעֲטָרָה כֻּלָּהּ מְעַכֶּבֶת:
ו נִסְתַּם שְׁבִיל שִׁכְבַת זֶרַע וְחָזַר לִרְאוֹת שִׁכְבַת זֶרַע מִשְּׁבִיל שֶׁמַּשְׁתִּין בּוֹ הֲרֵי זֶה פָּסוּל:
ז נִכְרְתוּ הַבֵּיצִים אוֹ אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁנִּפְצְעָה אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁנִּדּוֹכָה אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁחָסְרָה אוֹ שֶׁנִּקְּבָה הֲרֵי זֶה פָּסוּל. נִכְרְתוּ חוּטֵי בֵּיצִים אוֹ אַחַת אוֹ שֶׁנִּדָּךְ אוֹ נִפְצַע הֲרֵי זֶה פָּסוּל:
ח נִקַּב חוּט מִחוּטֵי הַבֵּיצִים לִשְׁבִיל מֵי רַגְלַיִם וַהֲרֵי הוּא מַטִּיל מַיִם מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת מִשְּׁבִיל הַמַּיִם וּמִשְּׁבִיל שִׁכְבַת זֶרַע הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר:
ט כָּל פָּסוּל שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיָן זֶה כְּשֶׁלֹּא הָיוּ בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן שֶׁכְּרָתוֹ אָדָם אוֹ כֶּלֶב אוֹ הִכָּהוּ קוֹץ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אֲבָל אִם נוֹלַד כְּרוּת שָׁפְכָה אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא אוֹ שֶׁנּוֹלַד בְּלֹא בֵּיצִים אוֹ שֶׁחָלָה מֵחֲמַת גּוּפוֹ וּבָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֵיבָרִים אֵלּוּ אוֹ שֶׁנּוֹלַד בָּהֶם שְׁחִין וְהֵמֵסָּה אוֹתָן אוֹ כְּרָתָן הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר לָבֹא בַּקָּהָל שֶׁכָּל אֵלּוּ בִּידֵי שָׁמַיִם:
י אָסוּר לְהַפְסִיד אֵיבְרֵי זֶרַע בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף. אֶחָד טְמֵאִים וְאֶחָד טְהוֹרִים. בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כד) "וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁדָּבָר זֶה נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם. וְעִנְיַן הַכָּתוּב לֹא יֵעָשֶׂה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל בֵּין בְּגוּפָן בֵּין בְּגוּף אֲחֵרִים. וְכָל הַמְסָרֵס לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וַאֲפִלּוּ מְסָרֵס אַחַר מְסָרֵס לוֹקֶה:
יא כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁבָּא אֶחָד וְכָרַת אֶת הַגִּיד וּבָא אַחֵר וְכָרַת אֶת הַבֵּיצִים אוֹ נִתְּקָן וּבָא אַחֵר וְכָרַת חוּטֵי בֵּיצִים. אוֹ שֶׁבָּא אֶחָד וּמָעַךְ אֶת הַגִּיד וּבָא אַחֵר וְנִתְּקוֹ וּבָא אַחֵר וּכְרָתוֹ כֻּלָּן לוֹקִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סֵרֵס הָאַחֲרוֹן אֶלָּא מְסֹרָס. בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וְהַמְסָרֵס אֶת הַנְּקֵבָה בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּשְׁאָר מִינִים פָּטוּר:
יב הַמַּשְׁקֶה עִקָּרִין לְאָדָם אוֹ לִשְׁאָר מִינִים כְּדֵי לְסָרְסוֹ הֲרֵי זֶה אָסוּר וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וְאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת עִקָּרִין כְּדֵי לְסָרְסָהּ עַד שֶׁלֹּא תֵּלֵד. הֲרֵי שֶׁכָּפָה אֶת הָאָדָם וְשִׁסָּה בּוֹ כֶּלֶב אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת עַד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כְּרוּת שָׁפְכָה אוֹ שֶׁהוֹשִׁיבוֹ בַּמַּיִם אוֹ בַּשֶּׁלֶג עַד שֶׁבִּטֵּל מִמֶּנּוּ אֵיבְרֵי תַּשְׁמִישׁ אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּסָרֵס בְּיָדוֹ. וְרָאוּי לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:
יג אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לְסָרֵס בְּהֵמָה שֶׁלָּנוּ. וְאִם לְקָחָהּ הוּא מֵעַצְמוֹ וְסֵרְסָהּ מֻתָּר. וְאִם הֶעֱרִים יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר זֶה קוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמוֹכְרָהּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר. וַאֲפִלּוּ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל מֻתָּר לְמָכְרָהּ. אֲבָל לִבְנוֹ הַקָּטָן אֵינוֹ מוֹכְרָהּ לוֹ וְלֹא נוֹתְנָה לוֹ:
Hebrew text: Mishneh Torah, via Sefaria.
Parshas Chayei Sarah, Revi'i
Pasuk by pasuk, with Rashi's questions and answers, 6:25. Hebrew text from Sefaria; captions are on screen.
The aliyah
Eliezer thanks Hashem for leading him straight to the house of Avraham's family. Rivkah runs to tell her mother's household, and Lavan runs out to the man at the well. Eliezer is brought in, the camels are unmuzzled and fed, and before he eats he tells his whole story: Avraham's wealth and his son, the oath, the sign at the well, and how Rivkah answered exactly as he had asked. He asks for an answer, to the right or to the left. Lavan and Besuel answer that the matter came from Hashem: here is Rivkah, take her and go. Eliezer bows to the ground to Hashem.
Rashi's questions and answers
Why did Lavan run
וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרׇץ לָבָן אֶל־הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל־הָעָיִן׃
Bereishis 24:29
The question. The posuk says Lavan ran out to the man. Why did he run, and what was he running for?
Rashi's answer. When he saw the nose ring and the bracelets on his sister (posuk 30), he said, this man is rich. He set his eyes on the money.
Why it matters. This is Lavan from his very first step in the Torah, and it explains everything he does later with Yaakov.
Rashi inside
וירץ. לְמָה רָץ וְעַל מָה רָץ? ויהי כראות את הנזם, אָמַר עָשִׁיר הוּא זֶה, וְנָתָן עֵינָיו בַּמָּמוֹן:
He opened the camels
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ׃
Bereishis 24:32
The question. Vayefatach hagemalim, he opened the camels. What on a camel needs opening?
Rashi's answer. He loosened their muzzles. Avraham's camels went muzzled on the road so they would not graze in fields that belonged to others.
Why it matters. Even Avraham's animals were kept far from anything that was not theirs.
Rashi inside
ויפתח. הִתִּיר זְמָם שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה סוֹתֵם אֶת פִּיהֶם שֶׁלֹא יִרְעוּ בַדֶּרֶךְ בִּשְׂדוֹת אַחֵרִים:
Left today, arrived today
וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל־הָעָיִן וָאֹמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ׃
Bereishis 24:42
The question. Eliezer says, I came today to the well. Charan is a long journey from Chevron. Why "today"?
Rashi's answer. Today I left and today I arrived: the land jumped for him, and the trip was made short. Rabbi Acha adds that the conversation of the servants of the Avos is more beautiful before Hashem than the Torah of their children: Eliezer's story is written twice, while many main laws of the Torah are given only through a hint.
Why it matters. The Torah spends a whole second telling on a servant's words, because they were the words of Avraham's house.
Rashi inside
ואבא היום. הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי, מִכָּאן שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי אֲחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פָּרָשָׁה שֶׁל אֱלִיעֶזֶר כְּפוּלָה בַּתּוֹרָה וְהַרְבֵּה גּוּפֵי תוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בִּרְמִיזָה (בראשית רבה):
The order reversed
וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת־מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת־בְּתוּאֵל בֶּן־נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל־אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל־יָדֶיהָ׃
Bereishis 24:47
The question. Earlier (24:22-23) he gave Rivkah the jewelry first and only then asked whose daughter she was. Telling it now, he says he asked first and then gave. Why change the order?
Rashi's answer. He changed it on purpose, so they would not catch him in his words and say: how could you give her gifts when you did not yet know who she was?
Why it matters. Telling a story in a careful order is not a lie; it is saying the truth in a way that will be understood.
Rashi inside
ואשאל. ואשם. שִׁנָּה הַסֵּדֶר, שֶׁהֲרֵי הוּא תְּחִלָּה נָתַן וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתְפְּשׂוּהוּ בִּדְבָרָיו וְיֹאמְרוּ הַאֵיךְ נָתַתָּ לָהּ וַעֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ מִי הִיא:
Today's pesukim in Hebrew
פרק כד
כז וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא־עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהֹוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי׃
כח וַתָּרׇץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
כט וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרׇץ לָבָן אֶל־הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל־הָעָיִן׃
ל וַיְהִי׀ כִּרְאֹת אֶת־הַנֶּזֶם וְאֶת־הַצְּמִדִים עַל־יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשׇׁמְעוֹ אֶת־דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה־דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ וַיָּבֹא אֶל־הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַגְּמַלִּים עַל־הָעָיִן׃
לא וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְהֹוָה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים׃
לב וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ׃
לג (ויישם) [וַיּוּשַׂם] לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם־דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר׃
לד וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי׃
לה וַיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת־אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן־לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים׃
לו וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ׃
לז וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ׃
לח אִם־לֹא אֶל־בֵּית־אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי׃
לט וָאֹמַר אֶל־אֲדֹנִי אֻלַי לֹא־תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי׃
מ וַיֹּאמֶר אֵלָי יְהֹוָה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי׃
מא אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי כִּי תָבוֹא אֶל־מִשְׁפַּחְתִּי וְאִם־לֹא יִתְּנוּ לָךְ וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי׃
מב וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל־הָעָיִן וָאֹמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ׃
מג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל־עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי־נָא מְעַט־מַיִם מִכַּדֵּךְ׃
מד וְאָמְרָה אֵלַי גַּם־אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הֹכִיחַ יְהֹוָה לְבֶן־אֲדֹנִי׃
מה אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל־לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל־שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא׃
מו וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וְגַם־גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה׃
מז וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת־מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת־בְּתוּאֵל בֶּן־נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל־אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל־יָדֶיהָ׃
מח וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהֹוָה וָאֲבָרֵךְ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת־בַּת־אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ׃
מט וְעַתָּה אִם־יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת־אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם־לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל־יָמִין אוֹ עַל־שְׂמֹאל׃
נ וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהֹוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ־טוֹב׃
נא הִנֵּה־רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן־אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה׃
נב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת־דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַיהֹוָה׃
Hebrew text: Tanach with Nikkud (public domain), via Sefaria. Rashi: Rosenbaum–Silbermann edition (public domain), via Sefaria. Questions, answers and explanations in English are ours.
Iggeres HaKodesh, Epistle 30
Line by line, 3:42. Hebrew text from Sefaria; captions are on screen.
In short
A letter of chizuk. The Alter Rebbe asks the Chasidim not to lower the tzedakah they give every year for the poor of Eretz Yisroel, even in hard times. Just as Hashem asks about a regular who misses shul one day, so with every mitzvah, and above all tzedakah. Everything goes by the number of the deeds and by the count: every coin adds up to a great sum, cheshbon gadol. Cheshbon is Malchus, the place of number and count, and gadol is Hashem's greatness without end. Many acts of tzedakah make peace between the two ends, the endless above and the counted below.
Line by line
מוּדַעַת זֹאת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כָּל הָרָגִיל לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיוֹם אֶחָד לֹא בָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹאֵל עָלָיו
It is known what our Sages said: whoever is used to coming to shul, and one day did not come, the Holy One, blessed be He, asks about him,
שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בָכֶם יְרֵא ה׳ וְכוּ׳״.
as the posuk says: who among you fears Hashem.
וְכֵן בְּכָל הַמִּצְוֹת, וּבִפְרָט מִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת.
So too with all the mitzvos, and especially the mitzvah of tzedakah, which weighs as much as all the mitzvos together.
הֲגַם שֶׁהִיא בְּלִי נֶדֶר חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן, כָּל הַחַיִל אֲשֶׁר נָגַע יִרְאַת ה׳ בְּלִבָּם לֹא יָאֲתָה לְנַפְשָׁם הָאֱלֹקִית לָתֵת מִגְרָעוֹת בַּקֹּדֶשׁ
Even though a person's giving is not a neder, chas veshalom, still, it does not fit the G-dly soul of anyone whose heart is touched by fear of Hashem to cut down from something holy,
מֵאֲשֶׁר כְּבָר הוּרְגְּלוּ מִדֵּי שָׁנָה לְהַפְרִישׁ מִמְּאוֹדָם, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וְנִדְכָּאִים דְּלֵית לְהוֹן מִגַּרְמֵיהוֹן
from what they were already used to set aside every year from their means, to give life to the spirit of the low and broken, who have nothing of their own (the poor of Eretz Yisroel),
הִיא בְּחִינַת ״סוּכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת״ וְכוּ׳, לְקוֹמֵם וּלְרוֹמֵם וְכוּ׳, ״לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד״ וְכוּ׳.
which is the fallen sukkah of David, to raise it and lift it high, so that one is united with One.
וְ״הַכֹּל לְפִי רוֹב הַמַּעֲשֶׂה״ וְכוּ׳, וּלְפִי הַחֶשְׁבּוֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל וְכוּ׳״
Everything goes by the number of the deeds, and by the count, as our Sages said: every single coin adds up to a great sum.
עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: אֵימָתַי ״גָּדוֹל הַוָיָ׳״? – כְּשֶׁהוּא ״בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ״ וְכוּ׳
Like the saying of our Sages: when is Hashem great? When He is in the city of our G-d.
הִיא בְּחִינַת וּמְקוֹם הַחֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן״.
This is the level and the place of counting, as it is written: your eyes are pools in Cheshbon.
וְהַמְכֻוָּון, כַּנּוֹדָע, כִּי בְּ״אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא״ – הַמְשָׁכַת חַיִּים חֵן וָחֶסֶד בְּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה בְּרָצוֹן הַטּוֹב וְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת – ״אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא״, יָאֵר הַוָיָ׳ פָּנָיו
The meaning, as is known: through the arousal from below, drawing life, grace and kindness by giving tzedakah with a good heart and a friendly face, comes the arousal from above: may Hashem make His face shine,
הוּא הֶאָרַת וְהַמְשָׁכַת חֵן וָחֶסֶד וְרָצוֹן עֶלְיוֹן מֵחַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא אֲשֶׁר לִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְהַשָּׂגָה כְּלָל אֶל בְּחִינַת ״מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים״, עָלְמָא דְאִתְגַּלְיָא
a shining and drawing down of grace, kindness and supreme favor from the Life of all life, Ein Sof, Whose greatness has no end and cannot be grasped at all, to the level of Your kingship, the kingship of all worlds,
הַמְחַיֶּה כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבְּכָל הַהֵיכָלוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, שֶׁהֵן בִּבְחִינַת מִסְפָּר וְחֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״אֶלֶף אֲלָפִים יְשַׁמְּשׁוּנֵיהּ״.
the revealed world, which gives life to all the created beings in all the upper and lower heichalos, which are in number and count, as it is written: a thousand thousands serve Him.
וְזֶהוּ ״חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל״, שֶׁעַל־יְדֵי רוֹב ״מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם״, כִּי פֵּירוּשׁ ״שָׁלוֹם״ הוּא דָּבָר הַמְחַבֵּר וּמְתַוֵּוךְ ב׳ קְצָווֹת הָפְכִיִּים
And this is the great sum: through many acts of tzedakah comes peace, because peace means something that joins and mediates between two opposite ends,
שֶׁהֵן קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְעֵילָּא, בְּחִינַת ״וְלִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר״, וּקְצֵה הַשָּׁמַיִם לְתַתָּא, הַמִּתְלַבֵּשׁ בִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת גְּבוּל וּמִסְפָּר, וְדַי לַמֵּבִין:
the edge of the heavens above, His greatness without end, and the edge of the heavens below, which is clothed in Beriah, Yetzirah and Asiyah, in limit and number. And this is enough for the one who understands.
For us
Keep your regular tzedakah, even in a hard week, and give it often rather than all at once. Hashem notices when a regular giver stops, and every coin is counted.
Hebrew text of the Tanya as on Chabad.org. English rendering and explanation ours.
Look down, look up
בענינים הגשמיים צריך להסתכל במי שהוא למטה ממנו, ולהודות להשי"ת כי טוב על חסדו אתו עמו. בענינים הרוחניים צריך להסתכל במי שהוא למעלה ממנו ולהתחנן לה' שיתן לו דיעה טובה להתלמד ממנו וכח ועוז שיוכל לעלות בעילוי.
In English: In material things, look at the one who has less than you, and thank Hashem for His kindness to you. In spiritual things, look at the one who is higher than you, and ask Hashem for the understanding to learn from him, and the strength to go higher.
Explained
Two directions for two kinds of things. With money, food and comfort, look down: whoever has less than you shows you how much Hashem has given you, and the answer is thanks, not complaints.
With learning, davening and middos, look up: the bochur who knows more or davens better is not a reason to feel bad, he is a teacher. Ask Hashem for a good mind to learn from him and the koach to rise.
Most people do the opposite: they look up at what others own, and down at what others learn. Hayom Yom turns it around, and both directions end with a request or a thank-you to Hashem.
Hayom Yom was compiled by our Rebbe in 5703. Original quoted from the Hayom Yom for 24 Cheshvan; English rendering and explanation ours. Hayom Yom on Chabad.org
Chapters 113–118
Say today's Tehillim (Hebrew text)
פרק קיג
א הַלְלוּ־יָהּ׀ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהֹוָה הַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה׃
ב יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃
ג מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה׃
ד רָם עַל־כׇּל־גּוֹיִם׀יְהֹוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃
ה מִי כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת׃
ו הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃
ז מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃
ח לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃
ט מוֹשִׁיבִי׀ עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ־יָהּ׃
פרק קיד
א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃
ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃
ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃
ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן׃
ה מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃
ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן׃
ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃
ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם׃
פרק קטו
א לֹא לָנוּ יְהֹוָה לֹא־לָנוּ כִּי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל־חַסְדְּךָ עַל־אֲמִתֶּךָ׃
ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶם׃
ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ עָשָׂה׃
ד עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃
ה פֶּה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃
ו אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃
ז יְדֵיהֶם׀ וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא־יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃
ח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶם׃
ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃
י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃
יא יִרְאֵי יְהֹוָה בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃
יב יְהֹוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית אַהֲרֹן׃
יג יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְהֹוָה הַקְּטַנִּים עִם־הַגְּדֹלִים׃
יד יֹסֵף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל־בְּנֵיכֶם׃
טו בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃
טז הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם׃
יז לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ־יָהּ וְלֹא כׇּל־יֹרְדֵי דוּמָה׃
יח וַאֲנַחְנוּ׀ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְלוּ־יָהּ׃
פרק קטז
א אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע׀יְהֹוָה אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃
ב כִּי־הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃
ג אֲפָפוּנִי׀ חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃
ד וּבְשֵׁם־יְהֹוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי׃
ה חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃
ו שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ׃
ז שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי־יְהֹוָה גָּמַל עָלָיְכִי׃
ח כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּחִי׃
ט אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃
י הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃
יא אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי כׇּל־הָאָדָם כֹּזֵב׃
יב מָה־אָשִׁיב לַיהֹוָה כׇּל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃
יג כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא׃
יד נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּוֹ׃
טו יָקָר בְּעֵינֵי יְהֹוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃
טז אָנָּה יְהֹוָה כִּי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃
יז לְךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא׃
יח נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּוֹ׃
יט בְּחַצְרוֹת׀ בֵּית יְהֹוָה בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם הַלְלוּ־יָהּ׃
פרק קיז
א הַלְלוּ אֶת־יְהֹוָה כׇּל־גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כׇּל־הָאֻמִּים׃
ב כִּי־גָבַר עָלֵינוּ׀ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּ־יָהּ׃
פרק קיח
א הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
ב יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
ג יֹאמְרוּ־נָא בֵית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
ד יֹאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
ה מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃
ו יְהֹוָה לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃
ז יְהֹוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃
ח טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃
ט טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃
י כׇּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַם׃
יא סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַם׃
יב סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהֹוָה כִּי אֲמִילַם׃
יג דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָנִי׃
יד עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה׃
טו קוֹל׀ רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָיִל׃
טז יְמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָיִל׃
יז לֹא־אָמוּת כִּי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃
יח יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃
יט פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָהּ׃
כ זֶה־הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃
כא אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָה׃
כב אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃
כג מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃
כד זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃
כה אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּא׃
כו בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָה׃
כז אֵל׀ יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃
כח אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃
כט הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
Hebrew text: Tanach with Nikkud (public domain), via Sefaria.
Check yourself
Answer in your head first, then tap to see the answer.
Rambam Who is a petzua daka, and who is a k'rus shafcha?
A petzua daka is one whose beitzim were wounded; a k'rus shafcha is one whose gid was cut off (halacha 3).
Rambam Why may even a Kohen who is a petzua daka marry a giyores?
Because the kedushah of kehunah no longer rests on him (halacha 1).
Rambam When is a man born this way permitted to marry into the kahal?
Always: it is bidei Shamayim. Only damage by the hand of man makes him pasul (halacha 9).
Rambam Does the issur of sirus apply outside Eretz Yisroel?
Yes. The posuk says "in your land", but the Oral Tradition teaches it applies everywhere (halacha 10).
Chumash Why did Lavan run out to Eliezer?
He saw the nose ring and set his eyes on the money (Rashi 24:29).
Chumash How do we know the trip to Charan was made short?
Eliezer says "I came today": today he left and today he arrived (Rashi 24:42).
Tanya What does cheshbon gadol, a great sum, mean in this letter?
Many acts of tzedakah bring Hashem's endless greatness (gadol) into Malchus, the place of counting (cheshbon), and make peace between the two ends.
Hayom Yom In which things should a person look down, and in which up?
In material things look at the one who has less, and thank Hashem; in spiritual things look at the one who is higher, and ask Hashem to learn from him and rise.
Each day's page goes up by 6:00 AM New York, with that day's Rambam video.